יום חמישי, 31 במאי 2012

יום חמישי, 17/05/2012 - המראה, טיסה, נחיתה וחיפוש המלון (או: Ticket to RAI)


אחד הדברים המהנים בטיסה בחברה זרה, KLM במקרה שלנו, הוא שתחושת החו"ל מתחילה כבר בעוד אנו בנתב"ג. כשעולים על המטוס, דיילים ודיילות בעלי מראה אירופאי מקדמים את פנינו בברכה בשפה האנגלית. לאחר כמה דקות, אנו מבחינים כי השילוט במטוס הוא באנגלית ובשפה נוספת שאינה עברית וכי החוברות המצויות בכיס שבגב המושב הקדמי כוללות פרסומות של אטרקציות בארץ היעד ושל מדינות שונות באירופה אליהן חברת התעופה מטיסה. כאשר שמענו לראשונה את דיבורי הדיילות והטייס בכריזה בשפה ההולנדית, המעבר הושלם - אנחנו בחו"ל, גם אם השעה היא 4:50 בבוקר ואנחנו נמצאים כבר 45 דקות על מטוס חונה בנתב"ג.

חששנו שלא יהיה לנו מה לאכול בטיסה, אע"פ שניסיתי לברר מראש מה טיב הארוחות ב-KLM, ולכן הבאנו כריכים (לחם שיפון, פלפל קלוי, גבינה בולגרית, זעתר, זיתי קלמטה ועלי רוקט, אם אתם חייבים לדעת). מדובר בטיסה של כמעט 5 שעות והשעה באמסטרדם בשדה"ת סכיפהול מוקדמת בשעה אחת מזו שבישראל. לכן, לאחר כשעתיים-שלוש הוגשה ארוחת בוקר. בגזרה החמה, הארוחה כללה ביצה מקושקשת, עגבניות שרי ובטטה. בארוחה היו גם לחמניות, Lurpak Spreadable (יש גם לורפק שאינו ניתן למריחה?), מאפין עם ריבה של אחוה (הם לא רק בעסקי הטחינה?!) בטעם תות-שדה, יוגורט, סלט פירות ושתיה קלה. את היוגורט וסלט הפירות ורד הפכה למוזלי ואני רק הוספתי מעט "ריבה" ליוגורט. בסה"כ, הארוחה היתה לא רעה. את הדיילות והדייל ההולנדים, ראיתי אוכלים חומוס קטן של סלטי שמיר ופיתה קטנה, משום מה. בהמשך הטיסה גילינו שב-KLM אוהבים להאביס את הנוסעים כאשר עשו אח"כ יותר מסיבוב אחד של שתיה חמה וקרה, קרטונים מחיטה מלאה ואיסוף אשפה.

לאחר כחמש שעות שבהן האביסו אותנו, ורד בזבזה את מקומה ליד החלון (הבחורה הזו כמעט לא מסתכלת על הנוף בטיסות!), ניסיונות להרדם באמצעות חומר בקורס מולטימדיה (ורד) וכתבה על יובל המבולבל בדמותו החדשה כמר עגבנייה (אור, שקרא את הכתבה; הוא אינו מר עגבנייה), נחתנו בשדה"ת סכיפהול (בערך 8:45, לפי שעון אמסטרדם).

בשדה"ת אספנו את כרטיס ה-I amsterdam, אותו הזמנתי מראש, שמאפשר נסיעה חינם ברכבת החשמלית, ברכבת התחתית ובאוטובוסים, כניסה חינם למספר מוזיאונים, קבלת הנחות במספר אתרים ומסעדות, שייט חינם והמתנה של עשרות דקות בשדה"ת לקבלתו (10:08:28, לפי שעון אמסטרדם). אין כל תועלת בהזמנה של הכרטיס הזה מראש ויכול להיות שהיה עדיף לו היינו אוספים אותו מנקודת איסוף אחרת ומשלמים על התחבורה עד אליה, כי בזבזנו זמן רב בהמתנה לכרטיס. לא ערכתי חישוב מדוקדק בעניין זה, אבל להערכתי היינו חוסכים כסף אם לא היינו קונים את הכרטיס הזה מלכתחילה. עבור מישהו אחר, זה כמובן תלוי ברמת ניצול ההטבות שהכרטיס נותן (לא כל האטרקציות מוצלחות).

כדי להגיע למלון, Holiday Inn, שקלתי הזמנת שאטל (€16 לאדם בכיוון אחד, €26 לאדם עבור נסיעה-הלוך חזור). ההמתנה לא היתה אמורה להיות ממושכת וכך גם הנסיעה, אך החלטנו לנצל את האופציה השניה אותה לא בדקתי עד הסוף - רכבת. מחיר הכרטיס היה €3 לאדם בכיוון אחד, הרכבות יוצאות ישירות משדה"ת, משך זמן הנסיעה לתחנת RAI הקרובה למלון הוא עשר דקות והיא ממוקמת כחמש דקות הליכה מהמלון (לפי אתר המלון). ניסינו את המכשיר האוטומטי לממכר כרטיסי רכבת אך כאשר ניסיתי להקיש את שתי האותיות הראשונות של שם תחנת היעד, היא לא הופיעה בתוצאות. מאוחר יותר הבנתי שבהולנד יש ערים נוספות אליהן ניתן להגיע ברכבת מלבד אמסטרדם ולכן היה עלי להקיש AM ולא RA (עבור Amsterdam RAI). את הכרטיסים שלנו קנינו בסוף בדלפק.

הרכבת התבררה כאפשרות מוצלחת, לא רק מכיוון שהיא היתה זולה משמעותית מהשאטל אלא גם מכיוון שהרכבת יצאה תוך זמן קצר, שהנסיעה נמשכה כעשר דקות (בהן לא הספקתי לסיים את הכריך!) ושתחנת RAI אכן היתה מאוד קרובה למלון. לגבי היתרון האחרון, הוא בוזבז מעט מכיוון שכאשר הגענו לתחנת RAI לא היה ברור לנו איך מגיעים למלון. עובד של התחנה כמעט שלח אותנו שתי תחנות אחורה ברכבת כדי להגיע למלון אך זה פשוט היה לוקח אותנו לצד הרחוק יותר של הרחוב של המלון. לפני הנסיעה טרחתי להוריד ולבדוק מגוון אפליקציות ניווט שאינן דורשות חיבור לאינטרנט כדי לחסוך בעלויות (Navit, Sygic, ZANavi, Maverick, ו-Google Maps באמצעות הפעלת ה-Pre-Cache). חשבתי שזו הזדמנות מצוינת להשתמש באחת מהן לראשונה. מסיבה לא ברורה המכשיר לא הצליח לקלוט לווייני GPS במהלך כל שהותנו באמסטרדם וכך נאלצנו לנסות להבין לבד היכן אנחנו נמצאים והיכן היעדים שלנו ביחס אלינו. למזלנו, החלטנו ללכת כ-50 מטרים באחד הכיוונים ולשמחתנו ראינו את המלון ממש קרוב אלינו. לשם המחשה:
ההיסטוריה חוזרת על עצמה כאשר אנחנו מנסים לאתר את המלון שנמצא במרחק כ-250 מטר מתחנת הרכבת
נכנסנו למלון. עדיין לא היה חדר פנוי ולכן רק השארנו את חפצינו המיותרים ויצאנו לקרוע את העיר - אל כיכר המוזאונים!